"פינוי בינוי הוא לא רק עסקה – זו הזדמנות להציל חיים"

קבוצת אשלי לירן היא מחלוצות ההתחדשות העירונית בישראל, איתי אלון, סמנכ"ל בקבוצה מדבר על תהליכים שנולדו מתוך חזון והיום ניצבים מול מציאות מורכבת של תכנון, כלכלה וביטחון.  מהפרויקט הראשון בתל אביב ועד אלפי יחידות דיור שמתוכננות כיום בגוש דן ובשרון, החברה ממשיכה להאמין בדבר אחד פשוט: "הדיירים הם שותפים, לא מספרים בטבלת אקסל."

איך הכל התחיל?
  "עוד לפני שהתחום נקרא 'התחדשות עירונית', החברה כבר הובילה פרויקטים של פינוי בינוי. היינו החברה הראשונה שביצעה פרויקט פינוי-בינוי בתל אביב (נווה שרת), וגם הראשונה ברעננה. היום אנחנו מקדמים אלפי יחידות דיור בגוש דן ובשרון. אבל מבחינתנו, מה שלא השתנה זה העיקרון: דיירים הם שותפים. לא לקוחות."

מה זה אומר בפועל  "שותפים"?
  "זה אומר שאנחנו מדברים איתם ישירות, מהיום הראשון ועד האכלוס וגם אחרי. בלי מתווכים מיותרים. לא רק דרך נציגות ולא רק מול עורכי דין. אנחנו היזמים, אנחנו המבצעים, ואנחנו הכתובת. אנחנו חברה משפחתית, אשר אלון, אבי , הקים אותה ואחי, אחיותיי  ובני משפחה נוספים שלי עובדים יחד בעסק, זו חברה משפחתית שבונה למשפחות."

נשמע מאוד אישי. אבל התחום השתנה מאז..

 "לצערי, כן. היום הכול נהיה מכרזים, נציגויות, יועצים  והדייר רואה את היזם רק כשצריך לחתום. נוצר ריחוק שפוגע באמון. אנחנו גם רואים לא מעט מקרים של ניגוד עניינים, עורכי דין שמקבלים הפניות מיזמים או יועצים שיש להם אינטרסים סמויים. זה לא בריא. דיירים צריכים לדעת מול מי הם עומדים  ולהרגיש שהם בידיים טובות. לכן שקיפות מול הדיירים היא לא רק אחריותו של היזם אלא של כלל הגורמים המעורבים מול בעלי הדירות ועליהם לדרוש זאת.

מה עם פרויקטים שלא יוצאים לפועל זה קורה הרבה?

"יש היום תופעה של תכנון שאינו מותאם למציאות הכלכלית, במקרים כאלו נדרש קשר טוב ושיח עם הרשויות המקומיות. לדוגמא במתחם ברעננה שעל פי מדיניות התכנון העירונית ניתן היה לבנות רק בניינים של 7-8 קומות הבנו שאם לא יבנו בניינים של 12 קומות לא תהייה התכנות כלכלית לפרויקט במקרה זה, ראש העיר חיים ברוידא בחר להיכנס לעובי הקורה ולאפשר בנייה גבוהה יותר מתוך הבנה שללא תוספת קומות המתחם לא יחודש .

 מה הם האתגרים החדשים שאתם מתמודדים איתם בתכנון פרויקטים?

"המטרו למשל, הוא פקטור ענק. אנחנו מתכננים פרויקטים שממוקמים ממש מעל תחנות עתידיות – כמו בכיכר נגה בגבעתיים (660 יח"ד) ובמרכז הוד השרון (358 יח"ד). מצד אחד זה פותח פוטנציאל תכנוני, מצד שני  מייצר אתגר כלכלי, במיוחד כשמדובר בזכויות תעסוקה והיטלי השבחה גבוהים. אבל בטווח הארוך, זה העתיד  גם למגורים וגם לתעסוקה."

 

ומה לגבי גט סטטוס ? איך הפלטפורמה משתלבת בשיטה שלכם?

"כחברה, אנחנו חולקים עם 'גט סטטוס' חזון זהה של שקיפות ובניית אמון מול בעלי הדירות. התחדשות עירונית היא אירוע מורכב שמייצר הררי מידע ובירוקרטיה, ובלי פלטפורמה חכמה קל מאוד להגיע לנתק ול'טלפון שבור'. מדובר בכלי מפתח להורדת רמת החשדנות והמתח בשטח. כשהמידע חשוף לחלוטין, השיח הופך לענייני בהרבה.

יש לכם דוגמה למקרה שבו גישה שקופה עזרה לזכות בפרויקט, נתנה יתרון תחרותי או קידמה מהר יותר חתימות או תהליך אחר בפרויקט?ֿ

נשא השקיפות הנחה אותנו מתחילת הדרך, את  פרויקט ME TLV בנווה שרת שאבי התחיל לקדם לפני למעלה מ – 20 שנה הוא ביסס על שקיפות לפני שזה היה בכלל מקובל. לכל אחד מבעלי הדירות ניתנה האפשרות לראות את החוזים שנחתמו  עם השכנים שלו. כבר אז הבנו שהשקיפות היא המפתח ליצירת אמון עם בעלי הדירות והדרך היחידה להגשים פרויקט התחדשות עירונית.

איך השפיעה תקופת המלחמה על התחום?

 "הממ"ד הוכיח את עצמו ככיפת המגן של האזרחים. זה האיץ תהליכים של התחדשות אבל לצד הרצון הברור של בעלי הדירות הישנות אנחנו מקווים שגם הרשויות המקומיות יבינו את האחריות שלהם למיגון האזרחים ושסדרי העדיפויות ישונו. ההתחדשות העירונית היא לא פריבילגיה היא הכרח. ואנחנו מתחילים להרגיש שינוי בגישה מצד ראשי ערים, שהבינו שזו הדרך להגן על התושבים שלהם."

 

אם הייתם צריכים לבחור שיר, ספר או חפץ שמסמל את תרבות החברה – מה הייתם בוחרים ולמה?
מפתח.
“אם היינו צריכים לבחור חפץ שמסמל את תרבות החברה שלנו, זה כנראה היה מפתח. כי בסוף אנחנו לא רק בונים בניינים , אנחנו פותחים דלת לפרק חדש בחיים של אנשים. בפינוי בינוי יש הרבה רגש, זיכרונות וחששות, ואנחנו מאמינים שהתפקיד שלנו הוא ללוות משפחות בדרך לבית חדש, בטוח ומרגש, תוך שמירה על תחושת בית וקהילה.”

ולסיום מה היית אומר לדיירים שחוששים להיכנס לתהליך – או מרגישים ש'פינוי-בינוי' זה סיפור שלא נגמר?
זו ההזדמנות לשדרג את איכות החיים, את הבטיחות ואת הערך הנדל"ני. פינוי-בינוי הוא לא רק עסקה, זו הזדמנות לשנות את פני השכונה. אנחנו מזמינים את התושבים לקחת חלק בתהליך, להשפיע, ולהיות מעורבים. אנחנו מדינה קטנה, מלאי הקרקעות הפנויות במרכז הארץ הולך ואוזל וההתחדשות העירונית היא למעשה מלאי הקרקעות העתידי של מדינת ישראל וזו הדרך לבנייה עירונית חכמה ואחראית יותר. דווקא עכשיו, אחרי המערכה עם איראן, אין מה להתלבט. רוצו להתמגן"