. חלמה להיות אדריכלית, הפכה ליזמית: הדרך של ענת למדון לעולם ההתחדשות העירונית

"זה מסלול שלא היה מתוכנן מראש. למעשה, החלום האמיתי שלי היה להיות אדריכלית. כבר מגיל צעיר מאוד הייתי מוקסמת מעיצוב, מתכנון ומאדריכלות. הייתי מנויה למגזיני עיצוב ובנייה, אהבתי לסדר חללים, לשנות, לתכנן ולחשוב איך דברים צריכים להיראות ולעבוד. אחרי הצבא עשיתי את כל מה שצריך כדי להתקבל ללימודי אדריכלות. עברתי את כל שלבי המיון הנדרשים, אבל בתקופה של המתנה לתשובה סופית בדבר קבלתי ללימודים (שלבסוף היתה חיובית), החלטתי שלא להמשיך עם חוסר הודאות ופניתי ללימודי המשפטים. כעורכת דין, עסקתי בתחום הנדל"ן המסחרי, ובהמשך עברתי לניהול פרוייקטי נדל"ן של הדיור הממשלתי עבור משרד האוצר, הבטחון והחקלאות. בהמשך הכרתי את אבי אוריאלי, יזם בענף הנדל"ן, ודרכו נחשפתי לעולם ההתחדשות העירונית, כשהבנתי שזה התחום שמחבר בין כל מה שאני אוהבת — יזמות, נדל"ן ויצירת שינוי אמיתי במרחב העירוני. ביחד עם אבי אוריאלי, הקמנו את "קבוצת רימון", חברה יזמית שעסקה בהקמה וביזום של פרוייקטים קטנים בתחום ההתחדשות העירונית, ומשם הדרך הובילה להקמת דוראל נדל"ן מקבוצת פרופדו ולהצטרפותנו לקבוצה. מאז אנחנו ממשיכים לצמוח, להרחיב ולהגדיל את הפעילות בתחום זה בכל רחבי הארץ."

"אני חושבת שזה קודם כל החיבור לאנשים. בסוף, אנחנו לא עובדים רק עם מספרים או טבלאות אקסל. אנחנו עובדים עם בעלי דירות. מול אנשים פרטיים, שמפקידים בידינו את הנכס הכי משמעותי שלהם. כשבעל דירה חותם על פרויקט התחדשות עירונית, הוא לא באמת מוכר משהו. הוא מעניק אמון. הוא נותן למישהו אחר להוביל עבורו תהליך מורכב, שנמשך שנים. מדובר ביצירת שותפות אמיתית, כזו שנושאת עימה אחריות עצומה, אליה אני מתייחסת בכובד ראש. לכן חשוב לי שבעלי הזכויות יכירו אותי באופן אישי. בכנסים השונים, אני מקפידה להציג קודם כל את עצמי, את האני מאמין שלי, ורק אחר כך את החברה ויכולותיה. חשוב לי שהם ידעו מי עומד ויעמוד מולם לכל אורך הדרך ומהם הערכים שמובילים ומנחים אותו."

"באופן מאוד פשוט: אני לא מבטיחה דברים שאני לא אוכל לקיים. יכולים בהחלט להיות מצבים בהם אני בוחנת פרויקט ומגיעה למסקנה שאין לו כל היתכנות כלכלית או תכנונית, גם לא בעתיד לבוא. ללא היסוס, אני מעדיפה לומר זאת ישירות ולא לבזבז זמן יקר הן עבור בעלי הזכויות והן עבור כל הנוגעים בדבר. מבחינתי, עדיף להגיד לבעלי הזכויות את האמת בשלב מוקדם, מאשר "להחזיק" אותם במשך שנים באי־ודאות גם אם מדובר בפרויקט במיקום מבוקש, גם אם יש חברות מתחרות שיחליטו, משיקולים שלהן, כן להגיש הצעה או להתמודד על הפרויקט. צריך לזכור שהצעות נראות טובעל הנייר. הבעיה מתחילה כשאין הלימה בינן לבין המציאות התכנונית. אני לא שם. קל מאוד להבטיח עוד מטרים, עוד הטבות ועוד תמורות רק כדי לזכות בפרויקט. הרבה יותר קשה לעמוד מאחורי ההבטחות האלה, שנים אחר כך. במציאות, בעלי הזכויות לא באמת מבינים את התחום. לשם כך יש את אנשי המקצוע, שאמורים לתווך להם זאת. בפועל, ולצערי, זה לא תמיד קורה, ואז אנו מצטיירים בעיני בעלי הזכויות כחברה שלא מספיק "אטרקטיבית", אך למעשה בדיוק ההיפך הוא הנכון. מקצועיות ושקיפות הן אבני הדרך, שעל בסיסן יש להוביל את הפרויקט ובהן אני דוגלת כמי שמובילה את חברת דוראל נדל"ן מקבוצת פרופדו. דווקא אותם בעלי הזכויות, שהבינו זאת – בחרו בחברתנו לקדם עבורם את הפרויקט. אני לא מאמינה בגישה של להחתים קודם ולפתור בעיות אחר כך. בסופו של דבר, אם פרויקט מתברר כלא כלכלי, גם בעוד שנים קדימה — המציאות תתפוס את כולם. ואז הדיירים ימצאו את עצמם במצב מורכב, לעיתים בשלב שכבר אין להם הרבה אפשרויות בחירה. בעיניי, הגינות ושקיפות הן לא סיסמאות. הן הדרך היחידה לעבוד בתחום הזה, ולאורך זמן."

"ברור שהשוק השתנה. הריבית עלתה, עלויות הביצוע השתנו, תקופת המלחמה השפיעה ועודנה משפיעה על תחושת הוודאות והרשויות עצמן נאלצות אף הן לקבל החלטות ולהתאים עצמן למציאות המשתנה. אבל אנחנו יודעים לבחון היתכנות של פרויקט תוך הסתכלות של שנים קדימה. עושים שימוש בידע, בנסיון ובכלים מקצועיים העומדים לרשותנו לצורך קבלת החלטות. אנחנו לא מנתחים פרויקטים לפי המציאות של היום בלבד. פרויקט התחדשות עירונית הוא מהלך ארוך טווח. הוא יבשיל בעוד שלוש, חמש ולעיתים גם עשר שנים. אנחנו יודעים להעריך סיכונים, לבחון מגמות ולהבין לאן השוק ילך, ולא רק איפה הוא נמצא כרגע. אנו יודעים ליטול את הסיכונים הכרוכים בתחום, בצורה מושכלת ומחושבת. זוהי יזמות אמיתית".

"זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר בתחום. פרויקט התחדשות עירונית הוא מרתון. בדרך יש עיכובים, שינויים, החלטות רגולטוריות וגורמים שלא תמיד תלויים ביזם. לכן התקשורת חייבת להיות רציפה ושקופה. לכן, קיבלנו החלטה בחברה לעבוד עם מערכת ה"גט סטטוס", אשר מאפשרת לבעלי הזכויות ולכל הנוגעים בפרויקט, להתעדכן באופן שוטף, בזמנם הפנוי, מבלי להיות תלויים בזמינות של החברה היזמית או בשעות פעילותה. המערכת מאפשר להתעדכן בסטאטוס קידום הפרויקט מכל מקום ובכל זמן שנוח לבעלי הזכויות. אנו, כחברה, מקפידים על העלאת עדכונים שוטפים לאורך כל חיי הפרויקט. מבחינתי זה הרבה מעבר לכלי טכנולוגי. זו דרך לשמור על מערכת יחסים בריאה ונכונה עם בעלי הזכויות לכל אורך הדרך. כאשר אנשים יודעים מה קורה, מבינים איפה הדברים עומדים ומקבלים מידע בזמן אמת, הרבה יותר קל להתמודד גם עם אתגרים, כשבתחום הזה יש לא מעט כאלו. ועדיין, מעבר למערכות, ובפרט שאנו בתקופת התפתחות ה AI, חשוב לי שכל בעל דירה ידע שיש לו אל מי לפנות. בסוף, מאחורי כל מערכת צריך להיות גם בן אדם. מישהו שמכיר את הפרויקט ויכול לתת מענה לכל צורך שמתעורר. זו בדיוק הנקודה שבה נבנה אמון. לא כשכל הדברים עובדים חלק, אלא כשמגיעים לציוני דרך אותן צריך לעבור יחד."

"לצערי, לא מספיק. הן מצד בעלי הדירות, ככאלו הזקוקים למיגון, והן מצד הרשויות השונות, ככאלו אשר צריכות להתוות את הדרך ולעודד את קיומם. בתקופות שבהן האיום הביטחוני מורגש, כולם מבינים מיד את החשיבות של מרחב מוגן ושל בניין חדש, אשר יעמוד בכל תקני הבטיחות הנדרשים. אבל בשניה שהמצב נרגע, והאיום הבטחוני מעט מיטשטש (חלילה לא נעלם), השיח חוזר מהר מאוד לשאלות של עוד מטר או פחות מטר, מצד בעלי הדירות, ומנגד – התמודדות עם בירוקרטיה מיותרת מול הרשויות. לדעתי, אין עדיין הפנמה עד כמה ההתחדשות העירונית היא צורך לאומי. מדינת ישראל כולה חייבת להתמגן ובדחיפות. במדינת ישראל ישנם עדיין בניינים רבים מאוד, שנבנו לפני עשרות שנים, כמובן שללא ממ"דים אך לעיתים אפילו ללא מקלטים תקינים. זה נתון שלא ניתן להישאר אדישים אליו, ומציאות שכזו במדינתנואינה יכולה להימשך. אין ספק שכדי לשרת מטרה ראשונה במעלה זו, יש צורך במחשבה ובתכנון כולל, אבל בסופו של דבר כל הגורמים הנוגעים בדברבמדינה, בקרב היזמים ובעלי הזכויות צריכים להבין שהצורך הבסיסי הוא קודם כל ביטחון על פיו ישק דבר."

"לשמחתי, השם שלנו הולך לפנינו. מרבית הפרויקטים החדשים מגיעים דרך המלצות. בין אם בעלי דירות בפרוייקטים שלנו, שממליצים לחבריהם ולבני משפחותיהם , ובין אם קולגות, עורכי דין, אדריכלים, מינהלות, מארגני דיירים ומתווכים שמקשרים אותנו לבעלי דירות, בין אם בהליך של מכרז ובין ללא הליך שכזה. בסוף, בענף שלנו, מוניטין נבנה לאורך זמן והגדולה היא לשמור עליו. אנשים יודעים לזהות מי באמת מקדם פרויקטים ומי בעיקר אוסף חתימות. ככל שהשוק הופך למשכיל יותר בתחום, אני חושבת שההבחנה הזו נעשית ברורה יותר."

"הכי חשוב, להקיף את עצמם באנשי המקצוע הנכונים ולא להתפתות להבטחות נוצצות, שלבסוף מתברר שהחזיקו מים רק על הנייר. חשוב שעורך הדין שייבחר לייצוג בעלי הדירות יהיה deal maker ולא deal braker, חשוב מאוד שיהיה מהתחום, יבין אותו ויקדם פרויקט שגם הוא בעצמו מאמין בו ולא כזה שלנגד עיניו יראה רק את שכר הטרחה שיקבל (שעליו להיות בהלימה לכל אורך חיי הפרוייקט ולא רק עבור שלב החתימות). ממליצה להיעזר גם באנשי מקצוע כמו אדריכל, שמאי או כלכלן שידעו לבחון אם ההצעות והתמורות שמוצעות אכן ריאליות וישימות. במקביל, לא כדאי לבחור יזם רק לפי המספרים על הנייר, אלא להכיר את האנשים שמאחורי החברה, לבחון את הידע, הניסיון ורמת המקצועיות שלהם ולוודא שיש אמון וחיבור אמיתי. בסופו של דבר, התחדשות עירונית היא שותפות ארוכת שנים, והצלחה נבנית על שקיפות, מקצועיות ויכולת אמיתית להוציא דברים לפועל. אני תמיד אומרת שחתימה היא לא קו הסיום, אלא רק נקודת ההתחלה. כשיש אמון בין כל הצדדים, אפשר לצלוח גם את האתגרים שבדרך ולהגיע למטרה האמיתית – בית חדש, בטוח ובעל ערך."

אני פחות מתחברת לסיסמאות או לסמלים. מבחינתי, תרבות ארגונית לא נמדדת במה שאומרים עליה, אלא בדרך שבה עובדים בכל יום מחדש. התרבות הארגונית שלנו מתבטאת בעשייה, בלקיחת אחריות ובהובלת פרויקטים שמייצרים ערך אמיתי – לא רק כותרות. בסופו של דבר, מה שמנחה אותי ואת החברה הוא שילוב של מקצועיות, יושרה והגינות – ערכים שמלווים אותנו בכל החלטה ובכל פרויקט. אני מאמינה שכשפועלים מתוך אחריות, מחויבות אמיתית ללקוחות ולשותפים לדרך, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים וחסרי פשרות, התוצאות כבר מדברות בעד עצמן.