כשמדברים על התחדשות עירונית אנחנו רגילים לדמיין תהליכים אינסופיים, חוסר ודאות ודיירים שמוצאים את עצמם בלי מענה ובלי מידע, אבל המציאות שמציגה Next Tower נראית אחרת לגמרי, הרבה יותר אנושית, הרבה יותר נוכחת, והרבה יותר שקופה, ובמרכז אותה גישה עומדים אנשים כמו דוד סיידור, שמנהל את תחום הפיתוח העסקי בחברה ומספר על שילוב נדיר של מחויבות, מקצועיות ותחושת שליחות, בשיתוף פעולה הדוק עם פלטפורמת גט סטטוס שנכנסת היום כמעט לכל מכרז בפינוי בינוי ומספקת בהירות בזמן אמת

מה היא Next Tower בעצם, איך היא נולדה ומה היקף הפעילות שלה?

Next Tower היא חברה משפחתית שקיימת כמעט שלושים שנה, והיא בנויה משתי חטיבות מרכזיות, הראשונה היא חטיבת התעבורה, שבה אנחנו מפעילים מכוני רישוי, מייבאים משאיות, בונים קבינות ומיכליות למשרד הביטחון, מפעילים כ־150 טיוליות שמסיעות חיילים בשטח ומבצעים עוד מגוון עצום של פעילויות בתחום התעבורה, והשנייה היא חטיבת הנדל״ן, שבה יש לנו חמישה תחומים עיקריים, פינוי בינוי עם בערך ארבעים פרויקטים מתוכם שבעה עשר שכבר עברו ועדות מקומיות ונמצאים במחוזי, קרקעות חקלאיות בעיקר לאורך צירי המטרו במזרח ראשון לציון, נכסים מניבים כמו משרדים ומסחר, דירות בנויות ומושכרות, ופרויקטים יזמיים רגילים כמו פרויקט בוטיק ברעננה עם ארבעים ואחת יחידות דיור או פרויקט גדול בבת ים עם שמונים יחידות דיור, ועוד שני פרויקטים שנמצאים בשלבי חתימה מתקדמים.

אז מה בעצם ה־DNA של Next Tower, מה מייחד אתכם מכל השאר?
קודם כל המשפחתיות, ואחריה הנגישות, אנחנו לא חברה שמתנהלת עם דלתות סגורות, להפך, כל דייר יכול להגיע למשרד שלנו, לדבר עם רמי חדד המנכ״ל והבעלים, עם  עו"ד שניר ג'יאן מנהל תחום התחדשות עירונית, איתי, ועם כל מי שמקדם את הפרויקט שלו, אני מגיע מהצד של הדיירים, הייתי מלווה דיירים לפני שהצטרפתי לחברה, ואני יודע כמה חוסר נגישות יכול להיות מתסכל, ולכן אצלנו יש קבוצות וואטסאפ, יש קשר ישיר, יש גישה פתוחה, וכמובן יש את גט סטטוס שמביאה שקיפות בזמן אמת

החיבור בין נדל״ן לתעבורה והתחדשות עירונית הוא לא רגיל, איך זה התחיל בכלל, יש ביניהם קשר?
יש קשר מאוד טבעי, המשפחה מגיעה מלוד, גדלה בשיכונים, מכירה מקרוב את הצרכים של התושבים, זה לא חיבור עסקי קר אלא חיבור אנושי, אבא של רמי חדד אמיל חדד היה סגן ראש העיר וממלא מקום ראש העיר, זו משפחה שמגיעה מתוך הקהילה ומכירה את הכאב ואת הפוטנציאל של התחדשות עירונית מבפנים ומחוברת לחיילים שהם המיקרוקוסמוס של האוכלוסיה, ולכן המוטיבציה היא לא רק עסקית אלא גם חברתית – לבנות עתיד חדש.

דיברת על שליחות, למה דווקא פינוי בינוי מרגיש לך כמו שליחות?
כי אתה רואה אנשים, חלקם חיים בדירות ישנות, שבורות, דירות ששוות 700-800 אלף שקל, ובזכות התוכנית הם מקבלים דירה חדשה ששווה 1.7-1.8 מיליון שקלים, בלי שהם הוציאו שקל מהכיס, זה משנה חיים, וזה מרומם, תחושת השליחות מתחזקת במיוחד כשאנחנו רואים בניינים שנפגעו בטילים כמו בשדרות ירושלים ברמת גן, דיירים שחוו פוסט טראומה, והיכולת לתת להם ביטחון ובית חדש היא תחושת סיפוק שקשה לתאר.

חמש השנים האחרונות הרעידו את הענף, ריבית, ביצוע, חוסר ודאות, איך אתם מתמודדים עם זה?
שוק הנדל״ן תמיד זז, ריבית עולה, יורדת, זה מעגלי, אנחנו יודעים להתאים את עצמנו, למשל מכרנו חלק גדול מהדירות שהחזקנו כשהחזקה בהן הפכה ללא כדאית, ובפינוי בינוי אנחנו תמיד בתוך המשולש המרכזי, הדיירים, היזם והרשות, אנחנו עם הדיירים מהרגע הראשון ועד שנים אחרי האכלוס ומקבלים את ההחלטות יחד איתם,  בסופו של יום הרשות היא זו שמחליטה, והיא זו ששולטת באישורים ובקצב, ואנחנו שם כדי לדחוף ולוודא שהדיירים מקבלים את המקסימום האפשרי.

ואיפה גט סטטוס פוגשת אתכם בתוך כל זה, מה הדבר המרכזי שהיא נותנת לכם ולדיירים?
הפלטפורמה נותנת בהירות, דיירים לפעמים מתקשים להבין שלבים תכנוניים, אבל ברגע שהם נכנסים למערכת הם רואים את כל ההתקדמות, פגישות זום מוקלטות עם מתכננים, מסמכים, לוחות זמנים, אחוזי חתימות, הכל מופיע במקום אחד, וזה מרגיע אותם, וזה גם חוסך לנו המון עבודה, אין צורך לעדכן אקסלים, אין צורך לרדוף אחרי נתונים, זה הכל מסודר ונגיש

יש משהו קונקרטי שאתה יכול להגיד שהמערכת ממש שינתה ביום יום שלכם?
בהחלט, אני נכנס למערכת ורואה מיד את מצב החתימות, את הגרפים, את הפאנל השלם, במקום להעביר טבלאות בין אנשים או להכין גרפים ידנית, והדיירים מרגישים שזה חלק מהשקיפות שמגיעה להם, גם הם אומרים לנו בפגישות שהם מרגישים בשליטה, שהם יודעים מה קורה ומתי זה קורה

מה היית רוצה לראות משתפר בענף עצמו, מבחינה טכנולוגית או רגולטורית, משהו שיכול להקל עליכם או על הדיירים?
החיבור לרשויות הוא הדבר המשמעותי ביותר שיכול לשנות את כל התהליך של פינוי בינוי, היום גם החברות וגם הדיירים נתקלים בקושי אמיתי בגלל שהמידע מהרשויות לא זורם בצורה ישירה וברורה, ניקח לדוגמה את הפרויקט שלנו בשדרות ירושלים ברמת גן, הדיירים כולם חתומים במאה אחוז, הגענו לשלב מאוד מתקדם, הוגשה תב״ע והכול רץ קדימה, ואז נכנס נושא המטרו והוחלט על הקפאת תכנון בכל האזור, הדיירים לא מבינים מה זה הקפאת תכנון, מה זה איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים, מאיפה זה מגיע ולמה זה פתאום זה עוצר את הכול, הם רוצים לשמוע את זה מהרשות עצמה, מהגורם שנותן את ההחלטות, כי כשהמידע מגיע מהיזם זה תמיד מעלה אצל חלק מהדיירים סימן שאלה, ואם הרשויות היו מתקשרות עם הדיירים באופן ישיר  דרך גט סטטוס ומסבירות להם את הסיבות ואת ההשלכות, זה היה מייצר הרבה יותר אמון, מפיג המון חששות ומאפשר לקדם תוכניות בצורה הרבה יותר חלקה וברורה.

יש תחושה שהאמון ברשויות נשחק, אתה מסכים עם זה?
לחלוטין, בערים מסוימות אתה צריך לחכות חודשים לפגישה, והדייר הוא זה שמשלם ארנונה וחי בעיר, המינימום שמגיע לו זה לדעת איפה התוכנית שלו עומדת ומה המצב בשטח, אם הרשות תהיה חלק מהתהליך של שקיפות ושיתוף עם הדייר כולם ירוויחו מזה.

טיפ אחד שאתה יכול לתת לדיירים או לנציגויות שרוצים לקדם פרויקט פינוי בינוי?
אחדות, כמה שזה נשמע שחוק זה הדבר היחיד שעובד, כשדיירים מתאגדים ומדברים אחד עם השני הפרויקט מתקדם במהירות, כשכל אחד מושך למקום אחר אין אפשרות להתקדם, הדיירים הם בעלי הבית, אנחנו נותני שירות, בחרתם נציגות, תנו לה לעבוד בשבילכם

ולסיום, יש משהו אישי שתרצה להוסיף?
אני לא איש של ראיונות, אני אדם שאוהב שקט, אבל בתחום הזה יש לי שליחות, כשאתה רואה אנשים שגרים בדירות שבורות ואתה יכול להביא אותם לבית חדש במיקום מדהים, זה הרבה מעבר לעבודה, זו השליחות שלי וגט סטטוס  הוא כלי שמאפשר לעשות את זה נכון, ברור ומרגיע.