12/30/2025

כיצד בוחרים עו״ד דיירים לפרויקט

רמת קושי: מתחיל⏱️ 3 דקות
Guide Banner

מומלץ לבחון שבעל התפקיד ממלא אחר הנקודות הבאות: 
* עובד עם הדיירים בשקיפות
* שולח עדכונים לדיירים בקצב נמוך/ בינוני/ כפי הנדרש/ ממש לא וכו׳
* מסכים שהדיירים ידרגו אותו ולחשוף את התוצאה לציבור
* דואג שכל שאר בעלי התפקידים יעבדו בשקיפות
* עובד בשקיפות בכל הפרויקטים שלו
* יש לו פרויקטים בעיר שלך


איך אני יודע שהעו״ד מייצג את האינטרסים שלי הרי הוא מקבל את שכר הטרחה מהיזם ולא מהדיירים
בפרויקטים של פינוי-בינוי או תמ"א 38, היזם הוא זה שמשלם בפועל את שכר הטרחה של כלל היועצים ובכללם עורך הדין שמייצג את הדיירים – אך העו"ד עצמו מחויב באופן מלא לדיירים בלבד, גם אם היזם משלם את שכר הטרחה – עורך הדין מחויב לפעול עבורכם בלבד. אם יש לכם ספק – חשוב להעלות אותו ולקבל מענה ברור ושקוף.
לפי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין והפסיקה בישראל:
* עורך הדין של הדיירים מייצג אך ורק את הדיירים, גם אם שכר הטרחה משולם ע"י היזם.

* הוא חותם עם הדיירים על כתב ייפוי כוח והסכם שכר טרחה, ובו מוגדר בבירור שהלקוח שלו הם הדיירים – לא היזם.

* כל פעולה שהוא עושה בפרויקט צריכה לשרת את טובת הדיירים – והוא מחויב בחובת נאמנות, זהירות ושקיפות כלפיהם.

מה אפשר לעשות כדי לוודא זאת?
* לבקש לראות את הסכם שכר הטרחה ואת הסכם הייצוג

* לוודא שההסכם נחתם מול הדיירים (ולא מול היזם)

* לשים לב שעורך הדין מסביר לדיירים את הזכויות והחובות בצורה בהירה ומקצועית

* לבדוק שאין ניגוד עניינים – למשל, שהעו"ד לא מייצג גם את היזם בפרויקטים אחרים
* למנות עורך דין שעובד בשקיפות בגט סטטוס ומעדכן אותם על כל שלבי הפרויקט בפלטפורמה. 

איך אני מוודא שאחרי שאני בוחר עו״ד, הוא יעבוד איתי בשקיפות?
כמעט מיליון בעלי דירות כבר יודעים, שקיפות זה גט סטטוס. הכל מתחיל כבר בשלב הבחירה והחתימה על הסכם שכר הטרחה. יש לוודא שעוה"ד מעדכן אתכם באופן שוטף בפלטפורמה של הדיירים - גט סטטוס וחושף את הסכמיו מול היזם ללא חריגים. כמה כללי אצבע: 
1. להגדיר ציפיות כבר מההתחלה
במהלך הפגישה הראשונית – חשוב לשאול את עורך דין הדיירים איך הוא מתכוון לעדכן אתכם.
האם יהיו פגישות תקופתיות? האם בפלטפורמת גט סטטוס יופיעו כל הפרוטוקולים?
שקיפות נבנית בתיאום ציפיות ברור – וזו זכותו המלאה של בעל הדירה לשאול.
2. לבקש התחייבות לעדכון שוטף
אפשר ואף רצוי לבקש להכניס להסכם סעיף שמחייב את עורך הדין לעדכן את הדיירים בשלבי ההתקדמות בפרויקט, לפחות אחת לתקופה (חודש/רבעון/חצי שנה בהתאם לשלב בו מצוי הפרויקט). עדכון שוטף בפלטפורמת גט סטטוס מבטיח שתדעו בכל רגע היכן עומד הפרויקט שלכם ולוודא שבעלי התפקידים מחויבים לפרויקט.
3. לבחון את ההתנהלות בפועל
שקיפות נמדדת לא רק בדיבורים אלא גם בעשייה:
האם עורך דין הדיירים עונה לשאלות? שולח עדכונים? מסביר בשפה ברורה?
אם לא – אפשר בהחלט להעלות את הנושא מולו או מול הנציגות.
4. לדרוש שיתוף בהחלטות עקרוניות
עורך הדין מחויב לשתף את הדיירים בהחלטות משמעותיות: תנאי ההסכם עם היזם, תנאים כלכליים, לוחות זמנים ועוד.
אם זה לא קורה – זו לא שקיפות.
שימוש קבוע בפלטפורמה כמו גט סטטוס מאפשר לוודא שעורך הדין אכן משתף את כלל הדיירים במסמכים, בפרוטוקולים, ובהתקדמות מול היזם – ולא רק בדיעבד.
שקיפות טובה מתחילה בהסכם – ומתבטאת בהתנהלות בפועל.

המדריך הושלם

ברכות! השלמת "כיצד בוחרים עו״ד דיירים לפרויקט"

מדריכים אחרים בנושא זה

Guide banner
מתחיל
⏱️ 3 דק

מה לוחות הזמנים הצפויים – מהרגע שאנחנו מתארגנים ועד קבלת המפתח?

פרויקטי התחדשות עירונית – פינוי־בינוי ותמ״א 38 – הם מסע מורכב שכולל שלבים משפטיים, תכנוניים וביצועיים. דיירים רבים שואלים: כמה זמן זה באמת ייקח עד שנקבל את המפתח לדירה החדשה?התשובה משתנה בין פרויקט לפרויקט, אך ניתן להציג מסגרת זמנים ממוצעת, שתיתן תמונה ריאלית. שלב 1: התארגנות ובחירת נציגות (3–6 חודשים) הדיירים מתאגדים וממנים נציגות מוסכמת. מתבצעת פנייה ליזמים שונים לקבלת הצעות. נבדקים ההסכמים, תנאי התמורה והערבויות. בשלב זה חשוב לבחור גם עו״ד מלווה מטעם הדיירים. שלב 2: בחירת יזם וחתימה על הסכם (6–12 חודשים) מתקיימות פגישות עם יזמים, ניהול משא ומתן והשוואת הצעות. נחתם הסכם פינוי־בינוי או תמ״א 38 עם רוב הדיירים (80% בפינוי־בינוי, 66% בתמ״א). עו״ד הדיירים מוודא שההסכם כולל ערבויות ולוחות זמנים. שלב 3: קידום תכניות והיתרים (2–3 שנים) היזם מכין תכניות אדריכליות ומגיש אותן לוועדה המקומית והמחוזית. מתבצע תהליך סטטוטורי הכולל התנגדויות, דרישות עירייה, אישורי תשתיות. זהו השלב הארוך ביותר – לעיתים אף מעל 3 שנים, תלוי בעירייה ובמורכבות התכנונית. שלב 4: ליווי פיננסי וערבויות (3–6 חודשים) לאחר אישור התכניות, היזם מסדיר ליווי בנקאי. הדיירים מקבלים ערבויות חוק מכר וערבויות נוספות. רק אז ניתן לצאת לביצוע בפועל. שלב 5: פינוי הדיירים והריסה (3–6 חודשים) הדיירים עוברים לשכירות חלופית במימון היזם. מתבצעת הריסת הבניין הקיים והכנת השטח. שלב 6: בנייה (2.5–3.5 שנים) שלב הבנייה עצמה נמשך לרוב בין שנתיים וחצי לשלוש וחצי שנים, תלוי בגודל הפרויקט ובמורכבות ההנדסית.במהלך התקופה הדיירים מקבל...

שלב הארגון05/01/2026
Guide banner
מתחיל
⏱️ 3 דק

מה הערבויות והביטחונות שנקבל בפרויקט התחדשות עירונית?

כניסה לפרויקט של פינוי־בינוי או תמ״א 38 היא החלטה גדולה: הדיירים מוסרים את דירתם הקיימת ליזם ומחכים מספר שנים לדירה חדשה. כדי להבטיח שהזכויות והביטחון האישי של כל דייר ישמרו לאורך התהליך, החוק מחייב את היזם לספק ערבויות וביטחונות. אלו מהווים את רשת ההגנה של הדיירים לכל אורך הדרך ערבות חוק מכר הערבות המרכזית ביותר והבסיס לכל פרויקט. ניתנת לכל דייר עם החתימה על ההסכם, ומבטיחה כי יקבל את הדירה החדשה שהובטחה לו (או את שוויה הכספי) גם במקרה שבו היזם ייקלע לקשיים או יפסיק את פעילותו. הערבות מונפקת על ידי בנק מלווה או חברת ביטוח, והיא חובה על פי חוק המכר (דירות), התשל״ג–1973. ערבות בנקאית וליווי פיננסי הפרויקט מתבצע תחת פיקוח של בנק מלווה. הבנק מוודא שכל הכספים שמוזרמים לפרויקט מיועדים לבנייה עצמה, ומספק לדיירים ערבות בנקאית. המשמעות: גם אם היזם חלילה יקרוס, הבנק מחויב להשלים את הפרויקט או לפצות את הדיירים בהתאם לערבות. דמי שכירות בזמן הפינוי בזמן שהבניין הישן נהרס ונבנה מחדש, הדיירים אינם יכולים לגור בדירתם. היזם מחויב לספק להם מימון מלא של שכר דירה חלופי עד למסירת הדירות החדשות. גובה השכירות נקבע בהסכם מול הדיירים, לרוב לפי מחירי השוק באזור, ומוצמד למדד כדי לשמור על ערכו. לרוב נכללות גם הוצאות נלוות כגון תשלום על הובלות ולעיתים דמי תיווך. ערבות בדק ואחריות לאחר מסירה לאחר סיום הבנייה וקבלת המפתח, עשויות להתגלות תקלות וליקויי בנייה. החוק מחייב את היזם להעניק תקופת בדק ואחריות – הנעה בין שנה ל־7 שנים בהתאם לסוג הליקוי (לדוגמה: שנה לצבע, 3 שנים לאיטום, 7 שנים לשלד). ערבות זו מבטיחה...

שלב הארגון05/01/2026
Guide banner
מתחיל
⏱️ 3 דק

איך נדע שהפרויקט באמת יצא לפועל ולא יישאר על הנייר?

פרויקטים של התחדשות עירונית – פינוי־בינוי ותמ״א 38 – מציעים לדיירים הזדמנות לקבל דירה חדשה ומשודרגת ללא עלות ישירה. אך לצד הפוטנציאל, קיים גם חשש: האם הפרויקט אכן יקרה בפועל, או שיישאר בגדר חלום על הנייר? כדי להקטין את הסיכון ולוודא שהפרויקט יצא לדרך, חשוב לשים לב למספר נקודות מפתח. 1. בחירת יזם מנוסה ויציב היזם הוא מנוע הפרויקט. יזם בעל ניסיון, גב כלכלי ומוניטין מוכח יודע להתמודד עם חסמים ולסיים פרויקטים.מה לבדוק? אילו פרויקטים סיים בפועל (ולא רק יזם עליהם חתימות). האם הדיירים בפרויקטים קודמים מרוצים. האם קיימות תביעות או סכסוכים משפטיים נגד החברה. 2. ליווי בנקאי וערבויות פרויקט שלא מקבל ליווי בנקאי מסודר נמצא בסיכון גבוה יותר להיתקע.מה חשוב? קיומו של בנק מלווה שמפקח על הכספים. קבלת ערבות חוק מכר וערבויות נוספות. ודאות שהיזם מסוגל לממן את שלבי התכנון והביצוע. 3. קידום סטטוטורי מול הרשויות רבים מהפרויקטים נתקעים בשלב התכניות וההיתרים.מה לבדוק? האם הוגשה תכנית לוועדה המקומית/מחוזית. האם קיימת תמיכה עקרונית מהרשות המקומית. האם יש חסמים תכנוניים – למשל התנגדויות של שכנים, בעיות תשתית או סתירות בתב״ע. 4. חתימות הדיירים ללא רוב משמעותי של חתימות הדיירים – הפרויקט לא יוכל להתקדם.מה חשוב? האם נחתם הסכם עם לפחות 80% מהדיירים (בפינוי־בינוי) או 66% (בתמ״א 38). האם קיימת שקיפות מול כלל בעלי הדירות. האם עורך דין מלווה את הדיירים ומוודא שההסכמים מחייבים. 5. חוזה ברור ומנגנוני אכיפה חוזה מפורט עם לוחות זמנים מחייבים הוא כלי חשוב למניעת "פרויקטים תקועים".מה לכלול? מועדים ברורים להגשת בקשה להיתר, קבלת ...

שלב הארגון05/01/2026