מאמרים

שקיפות, תובנות וחדשנות בהתחדשות עירונית

"אמון זה המטבע האמיתי – והחזק ביותר בשוק של היום"

איציק מזרחי, הבעלים והמנכ״ל של חברת ח. מיתר, מציע זווית אחרת לכבוש את השוק: להיות נוכחים באתר, להשקיע בעובדים ולהישאר לצד הדיירים גם אחרי קבלת המפתח. בריאיון לגט סטטוס הוא מסביר מדוע טכנולוגיה צריכה לחזק את הקשר האנושי ולא להחליף אותו, איך שירות הופך למנוע מכירות - ומה למד מאביו על בניית חברה שצומחת יותר מ-4 עשורים. "נדל״ן = אנשים"  השנים האחרונות אילצו כמעט כל חברת נדל״ן בישראל לחשב מסלול מחדש. עליית הריבית, המלחמה, המחסור בכוח אדם, התייקרות הביצוע וההאטה במכירת דירות הפכו את השיווק לאגרסיבי יותר, את קבלת ההחלטות למורכבת יותר ואת התחרות על כל רוכש ליקרה במיוחד.   ח. מיתר היא חברה משפחתית, יזמית וקבלנית הפועלת כבר למעלה מ-40 שנה , איציק מזרחי, הבעלים והמנכ״ל של החברה, מאמין שכאשר השוק נעשה מורכב ודיגיטלי יותר, היתרון האמיתי נמצא במקום בסיסי הרבה יותר: במערכת היחסים עם העובדים, הלקוחות ובעלי הדירות. מזרחי, מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין בהכשרתו ובעל תואר שני בניהול עסקים, הוא מנכ״ל שלא מסתפק בדוחות יבשים המתקבלים מהשטח אל המייל. הוא   מאמין   שלפחות פעם בשבוע חובה לצאת לשטח, לבקר באתרי החברה ולהקדיש   זמן למנהלי הפרויקטים ולמנהלי העבודה. איציק רואה בכך לא רק דרך לשמור על איכות הביצוע, אלא תפיסת ניהול שלמה. "בסוף אנשים צריכים לדעת שאתה רואה אותם”, הוא אומר. "כשמנהל עבודה פוגש את המנכ״ל באתר, מקבל הערה מקצועית במקום אחד ומילה טובה במקום אחר, הוא חוזר הביתה בתחושה שמעריכים אותו. למחרת הוא מגיע לעבודה אחרת. לא תמיד רואים את זה בדו"חות, אבל בהחלט רואים את זה בתוצאות”.

מאמר29/07/2026

המנוע שמקצר את הדרך לדירה: הרפורמה שמנפצת את פקק הבירוקרטיה בהתחדשות העירונית

בעוד שפרויקטים של פינוי־בינוי נגררים בממוצע בין חמש לשבע שנים רק בשלבי הרישוי, מודל תעשייתי חדש שמובילה קבוצת מלודי, המשלב ניהול דיירים, תכנון מתקדם ומסלול "אדריכל מורשה להיתר" מצליח לחתוך את לוחות הזמנים בחצי.  מיכאל פרץ, הבעלים של קבוצת מלודי מסביר איך הופכים תהליך בירוקרטי סבוך לקו ייצור יעיל: "כמו במפעל — חומר הגלם נכנס בצד אחד, והמוצר יוצא ארוז מהצד השני" כל מי שנגע אי פעם בתחום ההתחדשות העירונית בישראל מכיר את התסכול העמוק ביותר: הזמן. שלבי הארגון, החתמות הדיירים והמשא ומתן הכלכלי הם רק יריית הפתיחה למרתון מתיש בהרבה — שלב הרישוי התכנוני. פרויקטים מורכבים של פינוי־בינוי, שאמורים לחדש שכונות ותיקות ולהעניק לדיירים ביטחון מפני רעידות אדמה וטילים, נתקעים לא פעם לשנים ארוכות במסדרונות הרשויות המקומיות וועדות התכנון, כשהם שוחקים את רווחיות היזמים ואת סבלנותם של בעלי הדירות. הרפורמה של מנהל התכנון, המאפשרת מסלול של "רישוי עצמי" על ידי אדריכל מורשה להיתר, הגיעה לעולם במטרה לשנות את חוקי המשחק ולעקוף את הפקק הניהולי ברשויות. אולם, יישום הרפורמה בשטח נתקל לא פעם בחששות ובחוסר הבנה מצד המערכת העירונית. כדי להפוך את המסלול הסטטוטורי הזה לפתרון ישים ומלא, נדרשת גישה ניהולית שונה לחלוטין מזו שהכרנו עד היום. קבוצת מלודי הקימה זרוע פעילות חדשה שמטרתה להעניק מעטפת מקצועית כוללת לפרויקטים בהתחדשות עירונית, החל משלב ארגון הדיירים ועד לקבלת המפתח. בראיון מקצועי, מיכאל פרץ, שמגיע דווקא מעולם הנדסת התעשייה והניהול, מציג תפיסה מהפכנית של ניהול הפרויקט כקו ייצור תעשייתי לכל דבר, ומסביר כיצד חיבור נכון בין תכנון מוקדם, טכנולוגיה ושקיפות מול הדיירים יכול לחסוך שנים יקרות בדרך א...

מאמר22/07/2026

שדות-גיטלמן: כך צמחה חברה צעירה לשחקנית משמעותית בהתחדשות העירונית

מחברה צעירה שהחלה בפרויקטים בהיקפים קטנים יחסית ועד ליותר מ־1,500 יחידות דיור בשלבי תכנון וביצוע – בשדות - גיטלמן מאמינים שהצלחה בהתחדשות עירונית מתחילה הרבה לפני קבלת ההיתר. בריאיון עם יובל יעקובוביץ, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות בחברה, דיברנו על חשיבות התכנון המוקדם, השקיפות מול בעלי הדירות, האתגרים שהענף עובר והסיבה שבגללה מבחינתם התחדשות עירונית היא קודם כל מערכת יחסים ארוכת טווח. חברות נדרשות לא רק לדעת לבנות – אלא גם לדעת להקשיב, להסביר ולקבל החלטות לטווח ארוך. בשדות - גיטלמן בחרו לבנות את החברה סביב התפיסה הזו. מאז הקמת החברה בשנת 2017, הם מקדמים עשרות פרויקטים באזור גוש דן, ומאמינים שהבסיס לכל פרויקט מוצלח הוא שילוב בין מקצועיות, תכנון מוקדם ותקשורת רציפה עם בעלי הדירות.

מאמר15/07/2026

. חלמה להיות אדריכלית, הפכה ליזמית: הדרך של ענת למדון לעולם ההתחדשות העירונית

מנכ"לית חברת דוראל נדל"ן מקבוצת פרופדו, שהתחילה בכלל עם חלום להיות אדריכלית, מספרת למה היא מסרבת להבטיח הבטחות שלא ניתן לקיימן, איך נבנה אמון מול בעלי דירות לאורך שנים, בפרט בתקופות של אי־וודאות, ולמה, לדעתה, השוק מתחיל להבין שלא נכון "לאסוף" פרויקטים — אלא צריך גם לדעת להביא אותם לקו הסיום. אחרי שנים בעולם המשפט והנדל"ן, עוה״ד ענת למדון מובילה כיום חברה שמקדמת פרויקטים של התחדשות עירונית בכל רחבי הארץ — מפרויקטים בהיקפים גדולים בפריפריה ועד פרוייקטים קטנים יותר באזורי הביקוש במרכז. אבל מבחינתה, ההצלחה לא נמדדת במספר החתימות או בהיקף הפרויקטים שעליהם הכריזה החברה כזוכה או ככזו שנבחרה לקדמם. השאלה היא לא "כמה פרויקטים נחתמו", היא אומרת, "אלא כמה מהם באמת יקרו". בשיחה פתוחה היא מספרת על הדרך המקצועית שעברה, על החשיבות הרבה שיש בקיפות מול בעלי הזכויות, על האתגרים שהביאו איתן תקופות המלחמה, ועל הסיבה שבגללה היא עדיין מוצאת זמן לעסוק באהבה הישנה שלה — עיצוב ואדריכלות.

מאמר08/07/2026

68 שנות ניסיון, ענף אחד שמשתנה: כך שמי ממשיכה להוביל את עולם ההתחדשות העירונית

יציבות היא לא רק יתרון – היא מבחן שנבנה לאורך שנים. בעולם ההתחדשות העירונית, שבו תנאי השוק משתנים ללא הרף, בעלי הדירות מחפשים מעל הכול ודאות, ניסיון ושותף שאפשר לסמוך עליו. חברת שמי בנייה, ייזום והתחדשות עירונית, שפועלת מאז 1958, ממשיכה להוביל פרויקטים מתוך תפיסה המשלבת מקצועיות, שקיפות וליווי אישי לאורך כל הדרך. בריאיון עם יחיאל טימסית, סמנכ"ל התכנון של חברת שמי, שוחחנו על הדרך שעשתה החברה במשך יותר משישה עשורים, על האתגרים שמעצבים כיום את ענף ההתחדשות העירונית, ועל החשיבות של תקשורת פתוחה ואמון בבניית פרויקטים מצליחים.

מאמר01/07/2026

הפלס של דוניץ - אלעד: כך בונים קהילה בעידן של התחדשות עירונית

דרור מולכו, מנהל קשרי הדיירים בקבוצת דוניץ אלעד, מלווה מדי יום פרויקטים מורכבים של פינוי־בינוי ברחבי הארץ. מבחינתו, ההצלחה של פרויקט לא מתחילה בתכנון האדריכלי אלא ביכולת ליצור אמון, לחבר בין אנשים ולבנות קהילה — עוד הרבה לפני שהדחפור הראשון עולה לשטח. בראיון הוא מספר על השינויים שעובר הענף, על החשיבות של שקיפות מול בעלי הדירות, על האתגרים שבניהול תהליכים ארוכי טווח, וגם על הסיבה שבגללה בחר דווקא במילה אחת פשוטה כדי לתאר את ה-DNA של החברה.

מאמר24/06/2026

"פינוי בינוי הוא לא רק עסקה – זו הזדמנות להציל חיים"

קבוצת אשלי לירן היא מחלוצות ההתחדשות העירונית בישראל, איתי אלון, סמנכ"ל בקבוצה מדבר על תהליכים שנולדו מתוך חזון והיום ניצבים מול מציאות מורכבת של תכנון, כלכלה וביטחון.  מהפרויקט הראשון בתל אביב ועד אלפי יחידות דיור שמתוכננות כיום בגוש דן ובשרון, החברה ממשיכה להאמין בדבר אחד פשוט: "הדיירים הם שותפים, לא מספרים בטבלת אקסל."  

מאמר17/06/2026

"אף דייר לא נשאר מאחור: הגישה הקהילתית שמובילה את גולדן סיטי"

עם כ-15 אלף יחידות דיור בשלבי תכנון והיתרים, בגולדן סיטי מאמינים שהצלחה בהתחדשות עירונית לא מתחילה בזכויות בנייה או בתמורות לדיירים, אלא בקהילה. בשיחה מיוחדת עם עובדיה יוסף, מנהל שותף בחברת גולדן סיטי הוא מספר על השינויים שעובר הענף, על החשיבות של שקיפות מלאה מול בעלי הדירות, ועל הסיבה שבגללה מבחינתם אף דייר לא צריך להישאר מאחור.  

מאמר10/06/2026

"It always seems impossible until it's done"

ענף ההתחדשות העירונית בישראל כבר מזמן אינו בשלב הניסיוני. פרויקטים של פינוי־בינוי ותמ״א הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני, ומאות אלפי בעלי דירות כבר מבינים שהדירה הישנה שלהם יכולה להפוך לדירה חדשה בבניין חדש, ממוגן ומודרני. אבל דווקא ככל שהתחום הפך לבשל, מוסדר ומקצועי יותר, כך נדמה שהמורכבות האנושית שבו רק הלכה וגברה. בעלי דירות מגיעים היום הרבה יותר חשדניים, זהירים ומעורבים. הם שואלים שאלות, בודקים כל פרט ומבינים שהתחדשות עירונית היא לא רק עסקת נדל״ן, אלא תהליך ארוך שמערב בירוקרטיה, אינטרסים, רגשות ולעיתים גם לא מעט מאבקי כוח בתוך הבניין עצמו. עבור עורכי הדין גיא פרבמן ואפרת רשף, ממשרד פרבמן, רשף ושות', זו כבר שגרה מקצועית של יותר משני עשורים. המשרד, שהוקם בשנת 2001 ומתמחה בנדל״ן ובהתחדשות עירונית, מלווה לאורך השנים מאות בניינים ועשרות אלפי בעלי דירות ברחבי הארץ. “בסוף, אנשים לא נכנסים רק לפרויקט נדל״ני,” הם אומרים. “הם נכנסים לתהליך שנוגע בבית שלהם, בביטחון שלהם ובחיים שלהם לשנים קדימה.”    

מאמר03/06/2026

לא רק בניינים חדשים: למה בירושלים הבינו שהתחדשות עירונית מתחילה בכלל בקהילה

במנהלת להתחדשות עירונית בירושלים כבר יודעים: תוכניות לא נתקעות רק בגלל תכנון או בירוקרטיה. לפעמים מה שחסר הוא דווקא מידע, אמון ותחושת שותפות של בעלי הדירות. ריקי מוכתר שרעבי , מנהלת תחום קהילה במנהלת בעיר הכי צומחת בתחום ההתחדשות העירונית בישראל, מסבירה למה שקיפות הפכה לכלי העבודה החשוב ביותר בעיר - ואיך תושבים מעורבים משנים את כל חוקי המשחק ענף ההתחדשות העירונית בישראל התרגל לדבר בשפה של זכויות בנייה, היתרים, ועדות ותוכניות מתאר. אבל בירושלים - אולי העיר המורכבת ביותר בישראל מבחינה חברתית, קהילתית ותכנונית - הבינו בשנים האחרונות שמשהו עמוק יותר קובע האם פרויקט יצליח או יקרוס: מערכת היחסים עם בעלי הדירות עצמם. לצד קצב הולך וגובר של פרויקטים ברחבי העיר, במנהלת להתחדשות עירונית בירושלים מנסים לבנות מודל קצת אחר. כזה שלא מתמקד רק בקידום תוכניות, אלא גם בהנגשת מידע, ליווי תושבים, יצירת שקיפות וניהול קונפליקטים בתוך תהליכים שיכולים להימשך שנים ארוכות. ריקי מוכתר שרעבי, מנהלת תחום קהילה במנהלת להתחדשות עירונית  שפועלת תחת הרשות לפיתוח ירושלים, פוגשת את המציאות הזאת מדי יום. בשיחה פתוחה היא מספרת למה ירושלים הפכה למובילה ארצית בתחום, מה עדיין מפחיד בעלי דירות גם אחרי יותר מעשור של התחדשות עירונית בעיר - ואיך לפעמים הודעת עדכון פשוטה יכולה למנוע התנגדות  לפרויקט.

מאמר25/05/2026

לא רק לבנות מגדלים: למה בהתחדשות עירונית האמון חשוב לא פחות מהבטון

ענף ההתחדשות העירונית בישראל רגיל להתמודד עם בירוקרטיה, עיכובים, התנגדויות ושינויים תכנוניים. אבל השנים האחרונות - עם עליית הריבית, המחסור בכוח אדם והמצב הביטחוני המתמשך - הפכו גם את השחקנים הוותיקים בענף להרבה יותר זהירים, מחושבים ומדויקים. במקביל, גם בעלי הדירות עצמם השתנו. אם בעבר רבים הסתפקו בהבטחה למרפסת או ממ״ד, היום יותר ויותר דיירים מבקשים להבין לעומק את המשמעות הכלכלית, התכנונית והאנושית של הפרויקט שהם עומדים להיכנס אליו. הם שואלים שאלות, דורשים שקיפות ומבינים שהתחדשות עירונית היא לא עסקה של שנה - אלא מערכת יחסים ארוכה ומורכבת. רוית כוכבי ,סמנכ"לית תכנון ופתוח עיסקי בקבוצת צרפתי שמעון פוגשת את המציאות הזאת מדי יום. בראיון פתוח היא מספרת למה אי אפשר יותר “למכור חלומות”, איך המלחמה שינתה את תפיסת המגורים בישראל, מדוע ערים חייבות לחשב מסלול מחדש - ואיך דווקא מערכות שקיפות וניהול דיירים הפכו לכלי קריטי בבניית אמון לאורך הדרך.

מאמר20/05/2026

מעבר למטרים: כשמפקח הדיירים הוא גם פסיכולוג לעת מצוא - המומחה שמלווה דיירים בהתחדשות עירונית מדבר על הכל

מאחורי כל פרויקט התחדשות עירונית מסתתרת מערכת מורכבת של אינטרסים, לחצים,מאבקי כוח, והבטחות - אבל בסוף, השאלה שמעסיקה את רוב בעלי הדירות היא הרבה יותר פשוטה: על מי באמת אפשר לסמוך? בשנים האחרונות, במיוחד על רקע חוסר היציבות הביטחונית והכלכלית, יותר ויותר דיירים מבינים שהשאלה האמיתית היא כבר לא רק “כמה מטרים נקבל”  אלא מי מלווה אותם לאורך הדרך, ואיך מוודאים שההבטחות על הנייר באמת יהפכו למציאות. דני גנדלמן, הבעלים של “גנדלמן הנדסה”, מלווה בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית כבר יותר מעשור. בראיון פתוח הוא מספר למה מפקח חייב להיכנס כבר בשלב מכרז היזמים, איך מזהים הצעות לא ריאליות עוד לפני החתימה, למה דיירים היום הרבה יותר ביקורתיים - ואיך בתוך כל זה, הוא מצא את עצמו לא פעם משמש גם כפסיכולוג של הפרויקט.  

מאמר13/05/2026

בין גורדי השחקים לאנושיות שורשית: הסוד מאחורי הזינוק של חברת "מידר" והכוח האנושי שמקצר את זמני הפינוי-בינוי

חברת הנדל"ן היזמית "מידר", שהחלה את דרכה כיזמית ירושלמית מקומית, עברה בשנים האחרונות מהפך של ממש והפכה לשחקנית ארצית בולטת בענף הנדל"ן . כיום, "מידר" פורסת את מוטת כנפיה מצפון ועד דרום – מירושלים ושדרות, דרך רחובות, רעננה, רמת גן, בני ברק, ועד תל אביב, חיפה וקריית אתא. עם למעלה מ-35 פרויקטים פעילים וקרוב ל-15,000 יחידות דיור בשלבי תכנון וביצוע שונים (כאשר היעד לחצי השנה הקרובה עומד על כ-20,000 יחידות דיור) מרתק לראות כיצד החברה, בהובלתו של הסמנכ"ל והבעלים זאב גרינברג, מצליחה לבצע קפיצת מדרגה כה משמעותית ולבסס את מעמדה בחזית העשייה בענף.

מאמר06/05/2026

שי ענבי - מנכ"ל גט סטטוס, על עתיד ההתחדשות העירונית – מתוך הפודקאסט "לחשוב דיור"

בפרק הפודקאסט "לחשוב דיור", בהנחיית ד"ר דורית גרפונקל, מתארח שי ענבי, מייסד ומנכ"ל גט סטטוס, ומשתף בתהליך הקמת החברה, באתגרים שבחדירה לענף מסורתי ובמפגש המתהווה בין טכנולוגיה לעולמות הנדל"ן. לצד זאת, הוא מציג את תפיסת העולם שלנו לגבי עתיד ההתחדשות העירונית – כזה הנשען על מידע נגיש, תהליכים סדורים ואמון בין כלל הגורמים. ענף הבנייה וההתחדשות העירונית נמצא בנקודת שינוי, עם מעבר הדרגתי לכלים חדשניים של ניהול, שקיפות וייעול. בגט סטטוס אנו פועלים לחבר בין כל השותפים בפרויקט באמצעות פלטפורמה דיגיטלית אחת, נגישה וברורה, המהווה אקו סיסטם שלם שמייצר ערך לכלל השחקנים – יזמים, עורכי דין, דיירים, מפקחים ורשויות. הפלטפורמה שפיתחנו מאפשרת לא רק ניהול קשרי דיירים ותהליכים מורכבים בצורה יעילה, אלא גם יצירת תשתית עסקית תומכת שמקדמת שיתופי פעולה, משפרת תהליכי עבודה ומחזקת את השקיפות – לטובת בעלי הדירות וכלל הגורמים המעורבים. מוזמנים להאזין לפרק המלא ולהעמיק בתובנות על עתיד הענף והכלים שמעצבים אותו. לינק ספוטיפי : https://open.spotify.com/episode/3R6PzBKCKp2riKtLpFjFuq?si=3KWy9yS3T4a1I-0KBb81DQ     לינק אפל פודקאסט : https://podcasts.apple.com/il/podcast/34-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-i-%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99-%D7%92%D7%98-%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A1/id1780347830?i=1000759026892    

מאמר04/05/2026

בין טכנולוגיה לאנשים: כך נראית ההתחדשות העירונית החדשה

ענף ההתחדשות העירונית נמצא בעיצומה של תקופה מורכבת: עלויות עולות, רגולציה משתנה וציפיות הולכות וגדלות מצד הדיירים. בתוך המציאות הזו, חברות נדרשות לא רק לבנות פרויקטים - אלא לנהל מערכות יחסים, לקבל החלטות מדויקות ולשלב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין הבנה אנושית עמוקה. בריאיון עם גיא בקה, סמנכ״ל השיווק וההתחדשות העירונית בקבוצת משה חדיף, נפרסת תמונה רחבה של הענף כיום: מהשינויים הדרמטיים שעבר, דרך האופן שבו מתקבלות החלטות מאחורי הקלעים, ועד השאלה איך שומרים על אמון וקשר אישי עם דיירים בעידן דיגיטלי. בין דאשבורדים וטכנולוגיות AI לבין שיחות פנים אל פנים ורגעים מהשטח, מתגלה תפיסה שמבקשת לאזן בין יעילות לדיוק, בין נתונים לרגש, ובין פרויקט נדל״ני לחיים של אנשים  

מאמר29/04/2026

התחדשות עירונית בלי קיצורי דרך: עו׳׳ד רועי שובל על אחריות, מומנטום והובלת דיירים בתהליך מורכב

בהתחדשות עירונית קל לדבר על זכויות, תקנים וסעיפים – אבל האתגר האמיתי הוא לגרום לדברים באמת לזוז. מאחורי כל פרויקט עומדת קבוצה של אנשים עם חששות, ציפיות וחיים שלמים שממשיכים להתנהל במקביל, ובדיוק שם נבחנת ההצלחה האמיתית. בשיחה פתוחה וישירה, עו"ד רועי שובל מדבר על מה שלא כתוב בהסכמים: מומנטום, אמון, אחריות אישית והיכולת להוביל תהליך ארוך ומורכב עד קו הסיום  גם כשהמציאות משתנה תוך כדי תנועה. אז מי אלה משרד עו"ד שובל יושע? אנחנו מייצגים בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, ובפינוי־בינוי אנחנו מייצגים בעלי דירות בלבד.  המשרד הוקם על ידי עו"ד עמית יושע ועל ידי, בשנת 2007, וב-2008 נכנסנו לעולמות ההתחדשות העירונית. עם השנים זה הפך להיות העיסוק המרכזי שלנו, ובגדול בשנים האחרונות המשרד עושה רק התחדשות עירונית. מעבר אלינו יש עוד עורכי דין שכירים, מתמחים וצוות אדמיניסטרציה. אנחנו מלווים סדר גודל של כ-450 פרויקטים, מתוכם מעל 160 שכבר הגיעו לשלב ביצוע, וחלק גדול מהם כבר הושלמו. בתוך כל אלה כלולים גם מתחמי פינוי־בינוי שכבר אוכלסו אחרי בניית הדירות החדשות, כך שראינו את כל השלבים בתהליך, כולל הריסות, מסירות, ליווי בנקאי, שיבושים ודברים שקורים בדרך. מה מבחינתך ה-DNA שמבדל אתכם כמשרד? ראשית, אלה הוותק והיקפי הפעילות היחודיים שלנו כמשרד שמייצג רק בעלי דירות. הדבר השני הוא שעמית ואני עדיין מעורבים אישית בכל שלב של הפרויקט, במשאים ומתנים על ההסכם ועל הליווי, ובקשר עם הדיירים. אנחנו מביאים ניסיון משפטי, אבל גם הבנה של איך לוקחים קבוצת דיירים שהיא לא קבוצה הומוגנית, ומובילים אותה למסע משותף שהוא ארוך ולא פשוט, עם עליות ומורדות ואי־ודאות, עד שהם באמת סומכים עליך והולכים איתך. זה נ...

מאמר15/04/2026

“בחירת יזם לא נעשית סביב שולחן – אלא בשטח”

בעידן שבו יזמים מציגים מצגות נוצצות ומבטיחים תמורות מרשימות לדיירים, השאלה האמיתית היא מי באמת יודע לבנות. בשלב המכרז, עוד לפני חתימת ההסכמים, מתקבלת אחת ההחלטות החשובות ביותר בפרויקט התחדשות עירונית – בחירת היזם. כאן נכנס לתמונה מפקח הדיירים: הגורם המקצועי שתפקידו לבחון את ההצעות לא רק דרך מצגות ומספרים, אלא דרך יכולת ביצוע אמיתית בשטח. עבור המפקח גידי הוד, מנכ"ל חברת הוד פיקוח בנייה בהתחדשות עירונית, פיקוח הוא קודם כל עניין של נוכחות בשטח. “פיקוח אמיתי הוא לראות בעיניים,” הוא אומר. לכן, לפני שמתקבלת החלטה, צוות חברתנו הכולל מספר בעלי ובעלות תפקידים בתחום ההנדסה, המורכב ממהנדס חברה, מפקחי בנייה וצוות אדריכלי, מוביל סיורים בפרויקטים של היזמים, בוחן מקרוב את איכות הבנייה, את רמת הגימור ואת האופן שבו החברות מתנהלות באתרי הבנייה שלהן. לדבריו, רק דרך ההתרשמות הישירה ניתן להבין מי באמת יודע לבצע פרויקט מורכב של התחדשות עירונית – ולא רק מי יודע להציג מצגת משכנעת בחדר ישיבות. מה התפקיד של מפקח הדיירים בתחילת הדרך? באופן אידיאלי, המפקח מצטרף לנציגות כבר בשלבי ההתארגנות והוא חלק מהצוות המקצועי שמוביל את הפרויקט יחד עם עורך הדין, השמאי ומנהלת הפרויקט. בשלב הזה מתחילים לבנות את המסגרת המקצועית שתלווה את הפרויקט לאורך שנים, ולכן חשוב מאוד שהצוות יהיה מגובש ויעבוד בתיאום מלא. המטרה היא ליצור צוות מקצועי שמוביל את התהליך בצורה מסודרת וברורה מול היזמים, תוך חלוקת תפקידים ברורה בין הגורמים המקצועיים. כשיש צוות כזה כבר בתחילת הדרך, נוצרת חזית מקצועית אחת שמנהלת את התהליך בצורה שקופה ומדויקת, ומאפשרת לדיירים לקבל החלטות מתוך הבנה מלאה של המשמעויות המקצועיות, התכנוניות ו...

מאמר07/04/2026

תל אביב: העיר שבה עץ לשימור עשוי לנצח ממ"ד – ואיך מצליחים לשמור על רווחיות במקום שבו כולם נשחקים

התחדשות עירונית היא לא רק זכויות בנייה ומספרים באקסל. זו מציאות יומיומית של רגולציה משתנה, דיירים עם ציפיות, עצים שאי אפשר לעקור, רחובות שנסגרים באמצע יציקה – ומעל הכל, אחריות. עו"ד אדריאנה שכטר, שמובילה ביחד עם אביה, מר אלמליח רוברט, את חברת אדלר, חברה יזמית וקבלנית פעילה מאז תחילת שנות האלפיים, מדברת בפתיחות על המורכבות של פרויקטי חיזוק בתל אביב, על למה היום כמעט אף אחד כבר לא עושה תמ״א 38/1, ואיך שומרים על רווחיות כשאת גם היזם וגם הקבלן. אתם פעילים כבר מתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית. איך זה התחיל? אנחנו פעילים בתחום ההתחדשות העירונית כבר מתחילת שנות האלפיים, לפני כ-25 שנה. עוד לפני שתמ״א 38 נכנסה לתוקף, כבר ביצענו פרויקטים של חיזוק מבנים ותוספות בנייה. משנת 2005, עם כניסת תמ״א 38, סיימנו 17 פרויקטים של חיזוק. אנחנו גם חברה יזמית וגם קבלן מבצע  וזה יתרון משמעותי. כרגע אנחנו מבצעים שישה פרויקטים במקביל, ובמהלך 2026 נעלה על הקרקע עם עוד ארבעה. כלומר - עשרה פרויקטים בביצוע בו זמנית. ובמקביל, אנחנו גם מקדמים פרויקטים של הריסה ובנייה ופינוי בינוי במאות יחידות דיור.” מה מייחד אתכם כחברה? אנחנו חברה משפחתית – ולא כסיסמה, אלא כדרך עבודה. אחת החוזקות שלנו היא רמת המגע הישיר עם הדיירים. לכל דייר שחתם איתנו – ואנחנו מדברים על אלפי דירות – יש את הטלפון האישי שלי. אני לא מסתתרת מאחורי נציג או מנהל פיתוח עסקי. הדיירים מדברים ישירות עם הבעלים של החברה, וזה לא דבר שכיח בענף. זה בא לידי ביטוי גם בזמינות וגם באחריות. בין אם זו תקלה שצצה תוך כדי ביצוע, מים שחדרו לדירה, בעיה בצנרת או סוגיה משפטית , אנחנו נותנים מענה ישיר ומהיר. השקיפות מלאה, והנגישות אמיתית...

מאמר25/03/2026

פינוי בינוי כשליחות: מילדות בלוד ל- Next Tower שיוצרת מציאות חדשה בהתחדשות עירונית

כשמדברים על התחדשות עירונית אנחנו רגילים לדמיין תהליכים אינסופיים, חוסר ודאות ודיירים שמוצאים את עצמם בלי מענה ובלי מידע, אבל המציאות שמציגה Next Tower נראית אחרת לגמרי, הרבה יותר אנושית, הרבה יותר נוכחת, והרבה יותר שקופה, ובמרכז אותה גישה עומדים אנשים כמו דוד סיידור, שמנהל את תחום הפיתוח העסקי בחברה ומספר על שילוב נדיר של מחויבות, מקצועיות ותחושת שליחות, בשיתוף פעולה הדוק עם פלטפורמת גט סטטוס שנכנסת היום כמעט לכל מכרז בפינוי בינוי ומספקת בהירות בזמן אמת מה היא Next Tower בעצם, איך היא נולדה ומה היקף הפעילות שלה? Next Tower היא חברה משפחתית שקיימת כמעט שלושים שנה, והיא בנויה משתי חטיבות מרכזיות, הראשונה היא חטיבת התעבורה, שבה אנחנו מפעילים מכוני רישוי, מייבאים משאיות, בונים קבינות ומיכליות למשרד הביטחון, מפעילים כ־150 טיוליות שמסיעות חיילים בשטח ומבצעים עוד מגוון עצום של פעילויות בתחום התעבורה, והשנייה היא חטיבת הנדל״ן, שבה יש לנו חמישה תחומים עיקריים, פינוי בינוי עם בערך ארבעים פרויקטים מתוכם שבעה עשר שכבר עברו ועדות מקומיות ונמצאים במחוזי, קרקעות חקלאיות בעיקר לאורך צירי המטרו במזרח ראשון לציון, נכסים מניבים כמו משרדים ומסחר, דירות בנויות ומושכרות, ופרויקטים יזמיים רגילים כמו פרויקט בוטיק ברעננה עם ארבעים ואחת יחידות דיור או פרויקט גדול בבת ים עם שמונים יחידות דיור, ועוד שני פרויקטים שנמצאים בשלבי חתימה מתקדמים. אז מה בעצם ה־DNA של Next Tower, מה מייחד אתכם מכל השאר? קודם כל המשפחתיות, ואחריה הנגישות, אנחנו לא חברה שמתנהלת עם דלתות סגורות, להפך, כל דייר יכול להגיע למשרד שלנו, לדבר עם רמי חדד המנכ״ל והבעלים, עם  עו"ד שניר ג'יאן מנהל תחום התחדשות עירונית, איתי, ועם כל מי...

מאמר17/03/2026

שנים של ניסיון בהתחדשות עירונית לימדו אותי: הכל מתחיל ונגמר בקשר ובחוזק השותפות עם בעלי הדירות.

אין דבר שמעורר בנו רגשות יותר מהבית. בית הוא ביטחון, הוא משפחה, זכרונות וגעגועים. לכן בהתחדשות עירונית, הכוללת תהליכים מורכבים הכוללים זכויות בנייה, תב''עות, אספקטים כלכליים ועלויות ביצוע, אחד האלמנטים הכי משמעותיים הוא הגורם האנושי.  שלי יוסף גרין, בת 48 מנהלת מחלקת ההתחדשות העירונית בחברת בוני התיכון,  מכירה זאת היטב כמי שמלווה פרויקטים כאלה כבר יותר מ-15 שנה. לפני כשנה וחצי הצטרפה לחברה וכיום היא בין מובילי פעילות ההתחדשות העירונית שלה. בריאיון היא מספרת על הדרך שעשה התחום בשנים האחרונות, על האופן שבו מנהלים פרויקטים מורכבים של מאות דיירים ועל מה שקורה מאחורי הקלעים של אחד התחומים הדינמיים ביותר בענף הנדל"ן   ספרי קצת על הדרך המקצועית שלך? אני בת 48, אמא לשתי בנות וגרה במושב נופך ליד פתח תקווה. לפני כשנה וחצי הצטרפתי לבוני התיכון כמנהלת מחלקת ההתחדשות העירונית, אחרי כ-12 שנים שבהן עבדתי בחברה אחרת בתחום. כשהציעו לי להצטרף לבוני התיכון הרגשתי שיש כאן שילוב מאוד מוצלח בין תחושה משפחתית מצד אחד, לחברה שפועלת בהיקף מאוד משמעותי בתחום ההתחדשות העירונית. כיום החברה מקדמת למעלה כ-80 פרויקטים בתחום. מבחינתי, הדבר המרכזי הוא לא רק הפרויקט עצמו אלא האנשים שבתוכו, הדיירים. הם שותפים מלאים לתהליך, והם גורם מרכזי בהצלחת הפרויקט. ככל שנותנים להם יותר ביטחון באמצעות קשר אישי ושקיפות  לאורך כל הדרך, כך התהליך כולו הופך לטוב יותר. מה בעצם כולל התפקיד של מנהלת מחלקת התחדשות עירונית? זה תפקיד רחב מאוד. לפעמים אני אומרת שזה להיות קצת פסיכולוגית, קצת אמא ואבא. מעבר לצד המקצועי של קידום הפרויקטים, יש כאן הרבה עבודה עם אנשים ועם רגשות. צריך לעבוד בשיתוף פעולה מלא, בגובה העיני...